פסק-דין בתיק ת"ק 003601/04

1.         בפני, בקשת הנתבעת לסילוק על הסף של תביעה ע"ס של 10,000 ש"ח שהוגשה על ידי התובע, עו"ד במקצועו, כנגד מדינת ישראל.

2.         עניינה של התביעה הוצאות בהן חוייב התובע בתביעה שהגיש בתיק 36/02 שהתנהל בפני כב' המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב, הגב' מירה אריאל (להלן: "כב' המפקחת").

לאחר שהתקיימו דיונים בתביעה, היא נדחתה ע"י כב' המפקחת והתובע חויב לשלם הוצאות הגנה, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. החלטה זו של כב' המפקחת היא בבסיס תביעה זו שלפני.

לטענת התובע, גובה סכום ההוצאות שנפסק באותו פס"ד גבוה פי 5 לפחות מהסכום שנפסק בדרך כלל, בתביעות מסוג זה.

            מוסיף התובע וטוען כי מאחר והנתבעת, מדינת ישראל, הינה " המעבידה של כב' המפקחת ואחראית שילוחית למעשי העוולה שלה" היא נתבעת בסך הנ"ל שכן:

" ...פסק הדין... של כב' המפקחת, בו פסקה החזר הוצאות הגנה לרבות, שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח, הינו מקרה קיצוני מאוד, קשה, מובהק ובוטה של עשיית עוולה מתוך שיקולים תמוהים, לא ענייניים בלשון המעטה, אם לא למעלה מזה. הרי לא מדובר כאן בפליטת קולמוס ו/או מעשה מתוך שגגה, מדובר כאן במעשה עוולה מכוון".

3 .        הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין למחיקתה.

            לטענת הנתבעת, עומדת לכב' המפקחת חסינות שיפוטית מכוח הוראות ס' 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). כן נטען כי אין הנתבעת חבה באחריות שילוחית למעשי כב' המפקחת.

כמו כן לטענת הנתבעת, היה על התובע להגיש ערעור על פסה"ד ומשלא עשה כן  דין תביעתו להידחות על הסף.

            מהנספחים שצורפו לבקשת הנתבעת עולה, בין היתר, כי התובע פנה לשר המשפטים במכתב תלונה מיום 27.8.02. בתלונתו, טען התובע, בין היתר, כי לא הוגש על ידיו ערעור על פסה"ד שכן הסתבר לו כי ביהמ"ש לערעורים:

" ... איננו נוטה להתערב בפסיקת גובה ההוצאות על ידי הערכאה הראשונה, גם אם ההוצאות נראות לו מוגזמות ובלתי סבירות. הוסבר לי על ידי בעלי ניסיון יודעי דין ודבר כי בית המשפט לערעורים, בנושא גובה ההוצאות, נותן גיבוי מלא לערכאה ראשונה וכי ערעורי יידחה ואף אחויב בהוצאות הערעור.

 וכאן טמון המילכוד.

 3. כב' השר מתבקש בזה להורות לכב' המפקחת לנמק מה (לא ברור-ה.י) הניעוה לפסוק הוצאות משפט כה גבוהות.

4. נימוקי כב' המפקחת חשובים לי מאחר ואני שוקל להגיש תביעה תקדימית נגד משרד המשפטים, מעסיקתה של כב' המפקחת, בגין אחריות שילוחית למעשיה".

4.         בהמשך, העבירה כב' המפקחת את תגובתה לעוה"ד חוה הלברייך, הממונה על המרשם באגף רישום והסדר מקרקעין.

            בתגובתה מיום 12.9.02 הבהירה כב' המפקחת  כי התובע:

"...היה רשאי להגיש ערעור על פסיקת ההוצאות באשר ערכאת הערעור כן מתערבת כאשר הוצאות שנפסקות בערכאה הנמוכה נראות לה מוגזמות ובלתי סבירות.... התקיימו ישיבת קדם משפט וישיבת הוכחות. היות והתובע הינו עורך דין במקצועו, הנתבעת שכרה שירותי עורך דין שהכין כתב הגנה והופיע בישיבת קדם המשפט וישיבת ההוכחות.

לאור האמור לעיל, פסיקת החזר הוצאות שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ש"ח כולל מע"מ [הדגשה במקור ה.י], אינה מוגזמת.

לא קיים הליך של מתן נימוקים לאחר מתן פסק דין מנומק שכאמור המתלונן היה רשאי לערער עליו".

            בעקבות תגובתה הנ"ל של כב' המפקחת נענה התובע על ידי עו"ד חוה הלברייך, כי ערכאת הערעור, והיא בלבד, מוסמכת להעביר תחת שבט ביקורתה החלטת מפקח בסכסוך, כאמור בסעיף 77 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969.